מי שמביט מבחוץ ואינו יודע, לא בטוח שהיה מנחש למה משמש כיום המבנה שבתמונה. במקור (1930-1944) זה היה בי”ס יהודי לבנות. תכנן אותו הארכיטקט היהודי גרמני אלכסנדר בר. סגנונו העיצובי נקרא “אובייקטיביות חדשה”. זהו סגנון אשר נותן יותר דגש לפונקציונליות מאשר לאסתטיקה. בשנת 1933, תחת שלטון הנאצים, יצא חוק המגביל את אחוז התלמידים היהודיים המותר בבתי ספר גרמניים, ומספר התלמידות בביה”ס הזה עולה מסביבות 400 ל-1000 תלמידות. לימים ביה”ס נפתח שוב אחרי המלחמה כ”תיכון ברטולד ברכט” אך ניסגר מחוסר בתלמידים. בשנת 2009 הוחזר המבנה לבעלותה של הקהילה היהודית.
כיום פועלות במבנה 3 גלריות חשובות שמציגות אמנות עכשווית, מוזיאון על משפחת קנדי ומסעדת יוקרה.
בקומה ראשונה, גלריית הצילום ( Camera Work Contemporary Gallery). מוצגת בה כיום תערוכה קבוצתית, אך כל אמן מציג בחלל נפרד. כמעט כל הצילומים בשחור לבן.
כמו כן, במסדרון תלויות עבודותיו של הלמוט ניוטון Helmut Newton, צלם גרמני -ברלינאי, צילומיו מוכרים ומתאפיינים בדר”כ בדימויי נשים, עירומות, בעלות גוף חטוב מאוד, הן כמעט תמיד ב”תפקיד” חזק מאוד, כמעט כוחני, מיני מאוד, פרובוקטיבי . אפשר לומר אפילו שהן כמעט תמיד מוצגות בצילומיו כמונומנטליות, גם בחזותן וגם בנוכחותן.
בקומה השלישית, שתי גלריות נוספות, ביניהן גלריית Michael Fuchs Galerie מוצגת גם כן תערוכה משותפת.
https://www.michaelfuchsgalerie.com/
בקומת הכניסה, בחדר שבו הייתה פעם כיתת הביולוגיה של בית הספר, קיימת היום מסעדת יוקרה. במסדרון תלויות תמונות בשחור לבן, מהתקופה שהמקום שימש עדיין כבית ספר לבנות יהודיות.
בחצר ישנם שולחנות וכסאות השייכים לבית הקפה שפועל במקום. המיוחד בהם – הכסאות הם אותם כסאות עץ מקוריים שעליהם ישבו התלמידות, ועליהם עדיין חקוק שם בית הספר.
זהו עוד מבנה בברלין, אחד מיני רבים, המזכיר לנכנסים לתוכו את האסון שקרה לעם היהודי בגרמניה הנאצית.
