בסוף המילניום הקודם קרו כמה דברים מעניינים. הסרט מטריקס יצא לאקרנים ונכנס מיד לפנתאון הקולנוע; בני אדם חשבו באמת שבאג אלפיים יחריב את העולם; הרד הוט צ’ילי פפרס הוציאו את השיר “אדרסייד” (הצד האחר); ואני התגייסתי לטירונות בנח”ל. השיר הזה ליווה אותי לכל אורך החודשים הראשונים שלי בצבא. ככה זה כשלא יוצאים הביתה ולא רואים אמ טי וי (עבור הקוראים בני 20 ומטה: פעם היה בטלוויזיה ערוץ שהוא מעין יו טיוב לשירים), השיר האחרון ששמעתם נתקע בראש.
במסעות, מתחת לאלונקה, הייתי בטוח שהשורות
Once you know you can never go back
I’ve got to take it on the otherside
מתארות במדויק את שלוש שנים הבאות שלי בצה”ל.
ביום חמישי הבא, 3.11.2016, הרד הוט צ’ילי פפרס יגיעו לברלין ויופיעו במרצדס בנץ ארנה, המקום להופעות מוזיקה בעיר. פייר, אנחנו מתרגשים.
והנה אחלה תירוץ לבוא לברלין דווקא אחרי החגים. קליפורניקיישן אאוט, ברליניקיישן אין.
ואי אפשר בלי הנוסטלגיה:
