שינויי מזג האוויר הביאו אותי לחשוב

הקיץ כמעט תם, וברלין סופגת את קרני השמש האחרונות. מזג האוויר בברלין משתנה במהירות, הוא כמעט חמקמק.

20 דקות של גשמי זלעפות בצהריים, ושמיים כחולים עם שמש מחממת כחצי שעה אחרי כן. מארק טווין, הסופר האמריקאי הנודע, הגדיר את זה טוב מכולם: “החורף הכי קשה שעברתי”, הוא אמר, “היה קיץ בגרמניה”.

ההבדל מישראל הוא פשוט: בברלין יש מזג אוויר. הוא מתחלף ויוצר עונות, שמצידן משנות את המראה של העיר. וגם את האופי.

הקיץ החם – בסביבות 25 מעלות עם מספר ימי שרב אמיתיים – גורם לאנשים לצאת מהבתים לפארקים ולאגמים. הוא גורם לאמני הרחוב לצאת החוצה, גורם להתרחשויות ספונטניות ברחוב כמו להטוטנים שעומדים בצמתים ומז’נגלרים כדורים בתמורה לנדבות. וגורם גם לאנשים לעשות דברים משונים. עכשיו הוא מגיע אל קיצו.

701y0q

בקרוב יחל הסתיו. העלים הירוקים יצהיבו וינשרו. העיר תתקדר, השמיים יאפירו. הימים יתקצרו. זאת תקופה שלא קיימת בישראל. תקופת מעבר.

Herbstlicher-Briefkasten

אחריו מגיע החורף הקשה. קר, חשוך, מושלג. העיר מתכסה בלבן והברלינאים מתכסים בשמיכות ונשארים בבית. הנהרות קופאים בשיא החורף. העיר הופכת מאפורה ללבנה, וזהו מחזה מרהיב.

IMG_2793

כשהאביב מגיע, הלבן מתחלף לירוק, אדום, צהוב ושלל צבעי הפריחה. העיר נולדת מחדש. הימים מתארכים, ופתאום כולם מקבלים מרץ. האנשים גם הופכים לחייכנים יותר באביב, הקרירות הגרמנית נשברת, תרתי משמע.

אז מה לובשים בברלין בכל תקופה?

זהו, שדווקא מזג האוויר הישראלי הוא מדויק יותר מהגרמני. בארץ החוקים ברורים – קר בחורף, חם בקיץ ואסור לצאת מהבית ביולי-אוגוסט.

הברלינאים באמת מתעדכנים בתחזית מזג האוויר מדי יום. לפעמים אפילו כמה פעמים ביום. בקיץ יש ימים שבהם צריך מעיל, בסתיו יש ימים שבהם צריך כפפות, ובינואר-פברואר, ובכן, אסור לצאת מהבית.

ויש גם בונוס ברוח סוף הקיץ: השיר סאמר אין ברלין של להקת אלפאוויל, עם תמונות מברלין של פעם