חומת ברלין הפכה להיות ממקום אפור, מאיים וידוע לשמצה למקום צבעוני שמושך אליו תיירים, אמנים ושאר סקרנים.
בוידאו למשל זהו הסוס העירום, אמן ברלינאי ידוע. שנים שהוא מפיע ברחבי העיר.
הוא תמיד עירום – גם בחורף – ותמיד עוטה מסיכה של סוס על ראשו, כך שאי אפשר לגלות את זהותו האמיתית.
האיסט סייד גלרי זהו קטע החומה הארוך והמרשים ביותר שנשאר כיום בברלין, 1200 מטר של קיר בטון שהפך לגרפיטי של יצירות הקוראות לשלום עולמי ולאחוות עמים.
לאחרונה החליטו הברלינאים להקדיש את הצד האחורי של החומה, זה שפונה לנהר השפרה, לפליטים שמציפים את העיר.
מכיוון שבנקודה זו החומה עברה ממש על שפת הנהר, ניסו מזרח גרמנים רבים לקפוץ מעליה ולשחות את הנהר לגדה המערבית שלו.
רבים מהם נהרגו תוך כדי. ממול האיסט סייד גלרי, בצד השני של הנהר, ישנה אנדרטה נסתרת, אליה לא מגיעים המוני התיירים שפוקדים את החומה.
היא מציינת את אותו ניסיון נואש של מזרח גרמנים להגיע אל הארץ המובטחת.
והוא גם מושחת. האם זו אידיאולוגיה? סתם ונדליזם? לברלינאים הפתרונים.