מדינת ישראל נגד מדינת ברלין

ברלין טורס מסכמת את המשחקים האולימפים של שנת 2016. מכיוון שזה לא כוחות להתחרות נגד גרמניה, חיפשנו תחרות שתתאים למימדים הצנועים שלנו: מדינת ישראל נגד מדינת ברלין. 8 מיליון תושבים מול 3.5. נגמר ב-9:2 לטובת הברלינאים.

מה היה לנו?

מדינת ישראל

הגיבורים: אורי ששון כמובן. לא רק שזכה במדליה, גם הראה ג’נטלמניות על הדרך כשהושיט את ידו לג’ודוקא המצרי. וגם ירדן ג’רבי עם הסיפתח המוצלח. תמיד היינו טובים במכות.

is

הפספוס: תחרות קשה. נבחר בשגיא מוקי, כי איכשהו הג’ודוקא שהוא הדיח ברבע הגמר בסוף יצא עם מדליה, ומוקי נשאר בלי כלום.

הקוריוז: הנבחרת הלבנונית חוסמת את הכניסה לאוטובוס לישראלים. שמישהו יגיד להם שהרעיון של האולימפיאדה, עוד ביוון העתיקה, היה לשים בצד את כל הסכסוכים והמלחמות שהיו אז בין ערי המדינה השונות ולהתעסק למשך 16 יום בספורט. רק בספורט.

עם מה חזרנו הביתה:   שתי מדליות ארד.

מדינת ברלין

הגיבורים: לאורה לודוויג, ילידת ברלין, זכתה במדליית הזהב בכדורעף חופים כשניצחה את הברזילאיות המקומיות. כריסטוף הרטינג, שוטר במקצועו, זכה בזהב בזריקת דיסקוס. ליסה אונרו, גם היא שוטרת, זכתה במדליית כסף בחץ וקשת. נשמע מפחיד. הנס גרונה זכה במדליית זהב בחתירה. ויש גם את לאורה ורגס קוך, שהיא המקבילה הברלינאית לירדן ג’רבי: גם היא לקחה ארד, גם היא בג’ודו. פטריק האוסדינג זכה גם הוא במדליית ארד, בקפיצה אמנותית למים. מרטין הנר זכה עם קבוצת הוקי השדה הגרמנית במדליית ארד. וגם אריק הייל ותומאס פלוסל זכו בארד בשיט מפרשיות.

GetImage

המאכזב: נבחרת טניס השולחן של שכונת מרצאן בברלין. הם אלופי גרמניה, מחזיקי הגביע הגרמני ואלופי אירופה. ציפינו לזהב אולימפי ולא קיבלנו.

הקוריוז: האישה שהניפה את דגל לבנון במשלחת הלבנונית (כן, הם שוב בקוריוז) היא בכלל ברלינאית שגרה ברובע מרצאן-הלרסדורף במזרח העיר.

עם מה חזרנו הביתה: 3 מדליות זהב, אחת כסף, 4 פעמים ארד

ויש גם בונוס: הקומקאי הצרפתי רנה גייאר בגרסא משלו לאולימפיאדה עירונית